“הכלבה שלי קיבלה מחזור ראשון! מתי אוכל לזווג אותה? גרים בצפון, מחפשים זכר שדומה לה”..

מדי פעם יש פוסט כזה בפייסבוק, בדרך כלל עם תמונה של כלת השמחה והסבתא לעתיד המאושרת. לפעמים אנחנו שומעים גם אצלנו ב”פנסיון לכלבים וחתולים בשדות” שאלות בנושא רבייה של כלבים וחתולים, אז החלטנו לעשות קצת סדר. תקראו, זה חשוב.

ראשית, כלבות לא “מקבלות מחזור”. הן נכנסות לתקופת ייחום.  כלבות מתייחמות לראשונה בין גיל חצי שנה לשנה וחצי, תלוי בגזע ובגודל הכלבה. כלבות גדולות בדרך כלל יתייחמו מאוחר יותר. ברוב המקרים יש שתי תקופות ייחום בשנה, והן לא קשורות לעונות השנה. תקופת הייחום מתחילה בדימום של הכלבה ובהתנפחות איבר המין. כששלב זה מסתיים הכלבה מוכנה להזדווגות. אצל כלבים זכרים אין תקופות ייחום, והם ישמחו לזווג כל כלבה בתקופת הייחום שלה. כשכלבה לא נמצאת בתקופת ייחום זכרים לא יתעניינו בה למטרת זיווג.

חתולות מתייחמות לראשונה בגיל  6 חודשים בממוצע. לרוב יהיו 2-4 תקופות ייחום בשנה, אבל חתולה שלא מורבעת יכולה להתייחם כל 3-4 שבועות! בניגוד לכלבות, אצל חתולות לא רואים שינויים פיזיים כגון דימום והתנפחות של איבר המין אלא בעיקר שינוי התנהגותי הכולל יללות, חוסר מנוחה, ניסיונות קרבה והתרפקות על כל הסובבים אותה וניסיונות בריחה עד הגעה לחתול הראשון שהיא תמצא.

בניגוד לאנשים, שאנחנו רוצים להאמין שמתכננים את המשפחה שלהם ובוחרים להיות הורים ברוב המקרים, כלבים וחתולים לא מגדלים את המשפחה שלהם בעצמם ולא בוחרים בה. סקס אצלם לא נועד להנאה אלא ייצר בסיסי לחלוטין של הישרדות. מאחר וכלבים וחתולים הם חיות בית, באחריותנו לתכנן בשבילם את המשפחה או היעדר המשפחה שלהם.

לא מזמן התקשר אלינו אחד מלקוחות הפנסיון לספר שהכלב שלו הלך לאיבוד. הוא ביקש שנפקח עין, אם במקרה הכלב יגיע לשדות באזור או אם מישהו אחר יגיע איתו לפנסיון. אחרי כמה ימים הוא התקשר לעדכן שהכלב חזר הביתה. פצוע ומדמם. הבעלים שלו חקרו קצת וגילו שהכלב נלחם עם כלבים אחרים בגלל כלבה מיוחמת שהיתה באזור. הכלב הלך אחריה עד ישוב מרוחק בצפון! ושם נתקל בכלבים מקומיים שקיבלו בברכה את הכלבה המיוחמת אבל לא את הכלב הפולש. איכשהו בכוחותיו האחרונים הוא הצליח לחזור הביתה. כשיש כלבה מיוחמת בסביבה כלבים זכרים לא מתעניינים בשום דבר מלבדה. הם מוכנים לריב עד המוות עם כלבים אחרים במלחמה על ישבנה של הכלבה המיוחמת. הם נדרסים בדרך, הם קופצים ממרפסות וחלונות. מכלבים ממושמעים ונוחים הם הופכים לכלבים מזוגגי עיניים עם מטרה אחת מול עיניהם – הכלבה המיוחמת, ומוכנים למות בדרך אליה. לצערנו זה גם קורה לא מעט. אם תראו פעם כלבה אחת ברחוב, שאחריה שיירת כלבים, תדעו שמדובר בכלבה מיוחמת. אחד אחד הכלבים יגיעו אליה, החזקים יותר יהיו ראשונים, החלשים יותר יחכו לתורם בסבלנות או ינסו להילחם ויגורשו, אבל ינסו תמיד לחזור בכל מחיר. זו תמונה לא נעימה, מזכירה קצת אונס קבוצתי, אפילו שמדובר באקט טבעי. כלבים וחתולים הם מזמן לא חיות טבע.

אצל חתולים הבעיה אפילו קשה יותר. חתולי רחוב מתרבים בכמויות וסופם של הגורים ברוב המקרים רע. או שהם נדרסים, או שאמם נדרסת והם נשארים לבד בעולם לתקופה קצרה עד שבדרך כלל פשוט ימותו. חתולי רחוב עם מזל, משתייכים לפינת האכלה מסודרת ויעברו עיקור וסירוס לפני שיוחזרו למקומם, שם יוכלו לחיות את חייהם בלי להתרבות ולהוסיף לכמויות הבלתי נתפסות של חתולים שאף אחד לא רוצה. העיריות והרשויות המקומיות מסבסדות עיקורים וסירוסים לחתולי רחוב במטרה להילחם בהתרבות חסרת השליטה הזו, ופעילים רבים למען חתולים עובדים ימים ולילות בניסיון ללכוד חתולים ולהביאם למרפאה לעיקור וסירוס.

כשמדובר בכלבים וחתולים של בית, האחריות הבלעדית היא של הבעלים. גם כאן המדינה כבר התערבה, והעלתה את מחיר חיסון הכלבת לכלבות לא מעוקרות וכלבים לא מסורסים באופן משמעותי ביותר. אנחנו רוצים לקוות שהצעד הזה גורם לבעלי כלבים לעקר ולסרס את הכלבים שלהם ולא מביא לתוצאה הפוכה של פשוט לא לחסן את הכלבים.

אז אם אתם מגדלים כלבים וחתולים משלכם בואו נעבור רגע על כל הסיבות לעקר ולסרס:

1. בשביל הבריאות – עיקור מונע גידולים סרטניים בעטין הכלבה, דלקות רחם ומחלות הקשורות בהורמונים. סירוס מונע את סרטן הערמונית והאשכים ובעיות במתן שתן בגיל מבוגר. וטרינרים טוענים שחייהם של כלבים מסורסים וכלבות מעוקרות ארוכים ואיכותיים יותר.

2. גם מבחינה התנהגותית – אצל כלבים זכרים הנושא ההתנהגותי בולט יותר. הרבה יותר קל לגדל כלב מסורס מאשר כלב שמושפע מריח של כלבות מיוחמות בטווח של קילומטרים. לכלב מסורס יש הרבה פחות סיבות לריב עם כלבים אחרים, הוא לא מהווה איום על זכרים אחרים. הוא לא מחפש לברוח מהבית בכל הזדמנות כדי למצוא את הכלבה המיוחמת הבאה והרבה יותר קל להתנהל איתו גם בבית וגם בחוץ.3.

מוסר. מוסר…- כל מה שדיברנו עליו למעלה, מסתכם במילה הזו. מוסר. אין מספיק בתים לגורים. פשוט אין. תעשו סיבוב בעמותות ובהסגרים, אפילו סיבוב בפייסבוק. המדינה שלנו מלאה בכלבים וחתולים שמחפשים בתים. רבים מהם יומתו מחוסר מקום ומשאבים לטפל בהם. הגורים שלכם לא יהיו שונים מאחרים. גם אם תמצאו להם בתים מושלמים, אתם לא יודעים מה יקרה לגורים שלהם ולגורים של הגורים שלהם.. וחוץ מזה, לא עדיף שהבתים המושלמים האלה יאמצו גורים שכבר קיימים ומחכים להזדמנות להינצל?

4. גם הנוחות שלנו חשובה – ייחום זה מטרד. מטרד רציני אפילו. כשכלבה מיוחמת היא מדממת בכל מקום, כלבים מנסים להגיע אליה, לפעמים אורבים בפתח הדלת, לפעמים מנסים לפרוץ. קשה לטייל עם הכלבה וקשה להדוף את כל הכלבים שמנסים להגיע אליה בכל מחיר. תכפילו את זה לפעמיים בשנה. מטרד שאפשר ממש בקלות למנוע.

עכשיו בואו נדבר על הסיבות לא לעקר ולסרס (ונפריך את כולן):

1. הכלבה צריכה לחוות אמהות – נניח לרגע שזה נכון. איזו מין אמהות זו כשלוקחים ממנה את הגורים שלה? הרי לא תגדלו שמונה גורים, נכון? גם לא ארבעה. תחפשו להם בתים ברגע שיוכלו להיפרד מאמם. אז איזו מין אמהות זו? תראו לנו אמא אחת שמוכנה למסור את הילד שלה בגיל חודשיים. ואיפה האבא בתמונה? צאו מהתמונה הורודה של משפחת כלבים מאושרת. זו לא המציאות. מעבר לעובדה שהכלבה לא בוחרת להיות אמא. היא מזדווגת כי זה מה שהגוף אומר לה לעשות, לא כי היא מתכננת משפחה.

2. הניתוח יקר ומיותר – ניתוחי עיקור וסירוס הם ניתוחים פשוטים. נכון, זה ניתוח בהרדמה מלאה אבל מדובר בניתוח קצר, שמונע בעיות בריאות בעתיד, ומשפר את איכות החיים. את עלות הניתוח תחזירו תוך מספר שנים שכן חיסון הכלבת השנתי יקר בהרבה לכלבים לא מסורסים וכלבות לא מעוקרות.

3. הכלב שלי גבר! זו סיבה ששמורה לגברים. הם מזדעזעים מעצם המחשבה על סירוס כאילו הם אלה שמתוכננים לעבור אותו. נרגיע ונאמר שהכלב יישאר גבר. גם בלי ביצים. הוא פשוט לא יוכל להרבות שום כלבה, שום דבר אחר לא ישתנה בו והוא לא ירגיש בשום חוסר. בניגוד אליכם הגברים, שנהנים עד מאוד מסקס, אצל הכלב מדובר באינסטינקט ותו לו. אינסטינקט שעלול לעלות לו בחייו, ועולה לגורים רבים בחייהם.

4. הם יהפכו לבטטות שמנות אחרי הניתוח – יש ויכוחים אם קיים קשר בין השמנה לעיקור וסירוס, אך בכל מקרה אם זה קורה אפשר לטפל בזה בקלות. קצת יותר פעילות גופנית, מזון מאוזן והכלבים יהיו מאושרים יותר ובריאים יותר.

5. הם יאבדו את שמחת החיים – עוד לא נתקלנו בכלבים וחתולים מסורסים ומעוקרים שאיבדו את שמחת החיים. תמשיכו להשקיע בכלבים ובחתולים שלכם, שחקו איתם, לטפו אותם, טיילו איתם, ואין שום סיבה, בטח לא עיקור וסירוס, שהם יאבדו את שמחת החיים שלהם.

אז אם עוד לא קבעתם תור לעיקור או סירוס, זה הזמן. ושתפו, כי רק ככה נוכל למנוע מהשגר הבא להיוולד לעולם שאין בו מקום יותר לגורים.